עבודות
עבודות תיאטרון-מחול והרצגות (הרצאות-הצגות) אינטראקטיביות וחדשניות המשלבות מילים ותנועות וכל מה שביניהן
כל אחת מהעבודות הוצגה בתאטראות, במוזיאונים או בגלריות, וניתן להתאימן לחללים משתנים ובלתי קונבנציונאליים. בנוסף, רוב העבודות שלנו מסובסדות ע"י תרבות לפריפריה. בין השאר הופענו בתאטרון ירושלים, בבית מזיא, בסוזן דלל, במוזיאון ישראל, במוזיאון ת"א לאמנות, במוזיאון חיפה, במוזיאון ארצות המקרא, באוניברסיטה העברית, באוניברסיטת ת"א, בסינמטק ירושלים, בז'ראר בכר, בבית אביחי, בגלריות, ובהיכלי תרבות ומתנסים בישובים וערים שונות.
מטא-תמי
סולו לפרפורמרית אחת וללהקה שלמה של בנות דמותה.
מופע חי של מופעי-חיים קטנים וגם גדולים-מהחיים, המרכיבים את חיי היומיום ואת חיית הבמה שבתוכנו, מסע שמתחיל במאה ה-6 לפנה"ס, ממשיך במצרים של המאה ה-12 ובניו-יורק של המאה ה-20, ומסתיים בפופ עכשווי ובבלגאן גדול.
מופע-הרצאה הזולג בחופשיות בין מדיות שונות של הרצאה, מחול, פרפורמנס וראפ, ושמנסה למזג בין עולמות תוכן מנוגדים - בין השראות מתחומי האמנות, מעולם היהדות ומהסיפור הביוגראפי האישי.
כוריאוגרפיה וביצוע: תמי יצחקי // יוצר שותף: רונן יצחקי // מוסיקה מקורית והדרכת כתיבה והגשה: מיכאל כהן // מוסיקה נוספת: Tirzah // עיצוב במה ותלבושות: רוזי כנען // ניהול חזרות: מיה רשף // עיניים חיצוניות: עלית קרייז, נופר סלע, חנן אננדו מרס, איריס ארז // צילום: יאיר מיוחס, נטשה שחנס
תודות: בין שמיים לארץ, מפעל הפיס, עיריית ירושלים, משרד התרבות, תיאטרון תמונע, רננה רז, עופר עמרם, דנה רוטנברג, עודד גרף
*היצירה נוצרה במסגרת פרויקט הרמת מסך במימון משרד התרבות והספורט
מתוך העיתונות –
"ב'מטא-תמי' היא מתבוננת באופן רפלקסיבי על הווייתה כרקדנית. תחילה באמצעות בנייה של מתח בין רצפים תנועתיים ופעולות פיזיות שהיא מבצעת במיומנות רבה, לניואנסים של הגדרה עצמית שחותרים תחתם. בהדרגה מתהווה המהלך ל"כתיבת רצף" גופנית, שבמסגרתה נעה יצחקי בחופשיות בין הרצאה מודגמת וביצוע מחודש של אמנות הפרפורמנס. דרך הזליגות הללו בין מרחבי זיכרון וידע נדמה כי יצחקי מכוונת לגשר על הסתירות המובנות בתוכה וכך להיות "תמי" אחת – רבת פנים ועומקים"
(עידית סוסליק, "ישראל היום")
״היא מפגישה בין עולמות תוכן שיכולים להיפגש אך ורק אצל תמי יצחקי״, צוחקת רוטנברג. ״מרינה אברמוביץ׳, הנביא יחזקאל, רמב״ם, חילוניות, דת, פראות, והאופן שבו כל הדברים האלה מתקיימים אצלה בו־זמנית. אני רואה את העבודה הזו כמשאלה של תמי, וגם כפרקטיס שדרכו היא מממשת את המשאלה״.
עגלה ריקה
?מה הקשר בין רבי נחמן ומשה פלדנקרייז? בין מרינה אברמוביץ' והנביא יחזקאל? איינגר ואבולעפיה? ומה לזה ולמשל העגלה
דמויות מעולמות שונים, תורות חיים מגוונות, מתנקזות בתוך גוף חי, נאבקות ומתאחדות על הבמה. תמי יצחקי מפגישה ביצירתה דמויות ותורות אייקוניות שמרכיבות את עולמה התנועתי והתרבותי, אינטגרציה מעוררת מחשבה על הגוף כנקודת מוצא וצומת של עולמות שונים. מבט אישי ומבולבל של ידע והשראות, עגלות מלאות ועגלות ריקות
כוריאוגרפיה וביצוע: תמי יצחקי // דרמטורגיה: רונן יצחקי // ליווי אמנותי: רננה רז, עופר עמרם // עין חיצונית: נופר סלע // ייעוץ תוכן: יהודה מילר // הפקה: בין שמיים לארץ // מוסיקה: רמי טרייסטמן Ramix Studio // תודות: קבוצת מחול ק.ט.מ.ו.ן תכנית הרזידנסי
:מתוך הביקורות
בעגלה ריקה מציבה תמי יצחקי את גופה הפרטי כזירת מפגש לדמויות מהקשרים תרבותיים ומחשבתיים שונים דרך הפעולה המבוצעת בזמן אמת. לאורך העבודה, שבנויה" כזרם תודעה מגולם בגוף, שוזרת יצחקי את תנועת הברכיים של שיטת פלדנקרייז עם משמעותן כ-"נצח והוד" בתורתו של רבי נחמן, מפענחת את שנת השמיטה מהמקורות כפיתוח היכולת לסמוך בטכניקת הריליס, ויוצרת קו אסתטי ורעיוני המשכי מ-"חזון העצמות היבשות", עבודת הבמה המפורסמת ביותר של הנביא יחזקאל כלשונה, ל-"Rhythm 0" של מרינה אברמוביץ'. שם, בתמצית הטוטאליות של אמנות הפרפורמנס, חוזרת יצחקי אל עצמה ומציפה את האטריבוטים המסמלים עבורה עונג וכאב -בירכיות, חבלים, משקולות ונעלי פוינט. (ד"ר עידית סוסליק כרוניקות גופניות של סמלי תרבות, העין העכשווית)
עולם קטן
"האדם הוא עולם קטן, העולם הוא אדם גדול, ומה שיש בזה יש בזה" (אבות דרבי נתן, פרק ל"א)
מחול-ווידוי. סולו של גוף אחד ואינספור עולמות. מופע-הרצאה אמין לחלוטין ומופרך בו זמנית, שיטתי וכאוטי כאחד, המציג השוואה והשתקפות בין המאקרו למיקרו ובין הכללי ביותר לאישי ביותר.
כוריאוגרפיה וביצוע: תמי יצחקי // דרמטורגיה: רונן יצחקי // הפקה: הודיה גרוסמן ורחל שוורץ // מוסיקה: רמי טרייסטמן Ramix Studio // ניהול חזרות: עמית הדרי // עיצוב לוח: נופר דסקל // עיצוב תאורה: סוובה // בימוי קליפ: נורית יעקבס ינון
מתוך הביקורות:
"לא שגרתי, תענוג. סולו מעולה!" (רות אשל, הארץ)
"עבודת הסולו הנבחרת לשנת 2016!!!" (אורה ברפמן, ריקודיבור)
"עבודה אוטוביוגראפית מקסימה" (צבי גורן, הבמה)
ביקורות מפורטות:
סולו לא שגרתי תענוג ... הגוף הופך לאתר חי של זיכרון וזהות, בעבר, בהווה ומה שצפוי, אולי בעתיד. העבודה בנויה נדבך על גבי נדבך כניתוח מחשבתי צלול החוקר את הגוף. סולו מעולה.
(רות אשל, הארץ)
עבודת הסולו הנבחרת לשנת 2016 של אתר ריקודיבור! עבודה יוצאת דופן, שמקורות השראתה באים מעולם תוכן מוכר פחות לרבים מביננו , כולל אותי, ועם זאת מצא מסילות מפתיעות ללבי. יצחקי מתגלה כפרפורמרית מפתיעה; נוכחות מרתקת, יכולות מרשימות, הומור חד מהסוג האנדרסטייטמני, ששנינויות זורמות ממנו, זו עבודה מיוחדת, תלוית טכסט ומקורית בעיקר בגלל בחירת חומרים מייחדת. כתבתי על העבודה בעבר, והזכרתי אותה בכמה הזדמנויות ולא חסכתי בשבחים. אצלה אבסורד קיצוני נשמע אמין לחלוטין ומופרך בעליל- ייתכן. תמימות חיננית, מסתבר,היא רשת הסוואה אפקטיבית אך גם נועם הליכות לא יצליח להשטיח את העבודה האינטליגנטית, המקסימה הזו.
(אורה ברפמן, ריקודיבור)
Intelligent,clear,surprising and performed with assurance and maturity. I was fascinated by the personal presence and movement embodied knowledge
(Roberto Casarotto, artistic director CSC di Bassano del Grappa and Operaestate Festival Veneto, Italy)
מדד האושר
מופע תיאטרון-מחול (או ספוקן-דאנס אם תרצו) המציע מבט על החיים בירושלים והחיים בכלל, דרך נתונים סטטיסטיים, סוציולוגיים, גאוגרפיים והיסטוריים, ומנסה לפענח את נוסחת האושר... לכל הצופים האושר מובטח!
כוריאוגרפיה: תמי יצחקי // דרמטורגיה: רונן יצחקי // רקדניות-מרצות: אור אשכנזי, הילה זוהר, מור ברגמן // הפקה: מיכל שוורץ // ליווי אמנותי: נאוה פרנקל // מוסיקה: רמי טרייסטמן Ramix Studio // עיצוב במה ותלבושות: קרן דמבינסקי
מתוך הביקורות:
"מופע מיוחד, אינטליגנטי ומפעיל את החושים... נדבך יצירתי ופילוסופי לעשייה המחקרית שלנו"
(צוות מכון ירושלים למחקרי מדיניות)
בעצב
"הַרְבָה אַרְבֶה עִצְבוֹנֵךְ וְהֵרנֵךְ בְעֶצֶב תֵלְדִי בָנִים" (בראשית ג, טז)
מה קורה כש"אמא אווזה" וחווה אמנו נפגשות? מחול- ווידוי לרקדנית אנושית אחת ולכ- 50 ברווזוני גומי, ילדיה.
כוריאוגרפיה וביצוע: תמי יצחקי // דרמטורגיה: רונן יצחקי // מוסיקה: Broadway Project, DXM // תאורה: אורי רובינשטיין
מתוך הביקורות:
"יוצא דופן בתוכנית זו היה "בעצב" של תמי יצחקי. זה ריקוד עתיר דימיון... ביצוע של רקדנית עם ביטחון וניסיון במה... פתרון כוריאוגרפי מפתיע" (רות אשל, הארץ)
"הקומפוזיציה הצליחה לאזן בין המצחיק והרציני, בין הפתטי לקודר...הכרזה יומרנית, שבהחלט מגיעה עם כיסוי." (טל לוין, עכבר העיר)
הוט מיט א פעדער
"לא תלכנה בנות ישראל פרועות ראש בשוק, אחת פנויה ואחת אשת איש" (שולחן ערוך אבן העזר)
מטפחת, רדיד או שביס? חצי קוקו, צמה, או פאה נכרית? קסקט, מגבעת או אולי כובע קטן מקושט נוצה העושה כל מה שאני רוצה?
כוריאוגרפיה: תמי יצחקי // רקדניות: להקת נהרה – ליה וייל, ב"ר רוגל, ציפי ניר, סנונית ברבן, דליה פרץ // מוסיקה: יהודית מזרחי, Piano Magic תלבושות: אורית שפירא // ניהול אמנותי: דניאלה בלוך
מה זאת עשית
"מַה-זּאת עָשִית וַתאמֶר הָאִשָה הַנָחָשׁ הִשִיאַנִי" (בראשית ג, יג)
טריו לרקדן ושתי רקדניות העוסק במיתוס המוכר של סיפור גן העדן בפרשנות אישית.
אדם וחווה הם זוג בסלון ביתם, והנחש הוא זה המאפשר ליצירה להתרחש וגם להשתבש.
כוריאוגרפיה: תמי ורונן יצחקי // רקדנים: דורון רז, גליה צור, עידן פורגס, יגאל פורמן, איילה פרנקל // עיצוב תלבושות: דנה פלמון, ימימה כרמל // מוסיקה: אורי דרומר
מתוך הביקורות:
"בין היצירות שבלטו בפסטיבל "הרמת מסך": פירוש עכשווי לגירוש מגן עדן...הרעיון מעניין, הביצוע מדויק ואיכותי." (רות אשל, הארץ)
"כוריאוגרפיה יפה... ראוי לציין את שלושת מבצעיה" (צבי גורן הבמה)
גרטל
"הַשָמַיִם שָמַיִם, לַה'; וְהָאָרֶץ, נָתַן לִבְנֵי-אָדָם" (תהילים קטו, טז)
מה הקשר בין "אגם הברבורים" ל"תהילים"? מאיפה ולאן מתכוונים שוב ושוב בכל יום? האם תצליח הרוח להתנשא אל על? ומה יהא על הגוף? שיחה בין עולמות תחתונים לעולמות עליונים.
כוריאוגרפיה: תמי ורונן יצחקי // רקדניות יוצרות: חן שילת, עדי חנן, קרן נוטיק // מוסיקה: עמנואל ויצטום, צ'ייקובסקי, נינה סימון //
עריכה מוסיקלית: עמנואל ויצטום // תלבושות: דנה פלמון
מתוך הביקורות:
"העבודה הבוגרת והעמוקה ביותר שהוצגה בתוכנית היא "גרטל" של תמי ורונן יצחקי...הפוטנציאל האמיתי של הכוריאוגרפיה בא לידי ביטוי... היצירתיות של הרקדניות והיכולת הטכנית שידרגו את היצירה לכדי פנינה אמיתית." (רות אשל, הארץ)
זאת הפעם
"זאת הַפַעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָר מִבְשָרִי" (בראשית ב, כג)
בהשראת סיפור הבריאה של אדם וחוה וסיפור המשתה של אפלטון. הגבר והאישה ה"מדובקים יחדיו" כאנדרוגינוס, ומערכת היחסים הנובעת מאותו חיבור מיתי.
כוריאוגרפיה וביצוע: תמי ורונן יצחקי // מוסיקה מקורית: יהודית מזרחי // תלבושות: שרון פרדו
מתוך הביקורות:
"לקסיקון מקורי ... מאד מרגש, חכם ומצחיק...אחת העבודות המענגות ביותר" (אורה ברפמן, ג'רוזלם פוסט)
"מצחיק, יצרי, כואב, בר-חלוף ותמידי בעת ובעונה אחת" (איילת דקל, ( "Midnight East"
"דואט מקסים, שהפך במפתיע לכוריאוגרפיה של נשיקות קצביות שהחליפו ביניהם" (מיכל בעדני בן-שישו, "הארץ- עכבר העיר")
"ידעו להכניס מרכיב של הומור לתפיסת הזוגיות האנושית, כולל קטע וירטואוזי של נשיקות" (צבי גורן, "הבמה")
"שיא הדואט הוא בסצינת נשיקות...כאילו הייתה שק חבטות של מתאגרף." (רות אשל, "הארץ")
"מד-הים!. "מחול הנשיקות" שלהם הדהים לא רק אותי, אלא כרוח סערה שבו הרקדנים את כל הקהל. מקסים, הומריסטי, הרפתקני ומאד אלסטי" (גיא באום, Hitrashmut)
להזמנת הופעה אפשר לחייג 02-6244582 לשלוח דוא"ל לכתובת: office@docdance.com, או להשאיר פרטים ואנו נחזור אליך בהקדם.